הלב הינו איבר שרירי, הבנוי מארבעה חללים עיקריים: שתי עליות (פרוזדורים) – ימני ושמאלי ושני חדרים (ימני ושמאלי). קיימת הפרדה בין צד ימין לצד שמאל של הלב באמצעות מחיצות שריריות, המפרידות בין פרוזדור ימני ושמאלית ובין חדר ימין וחדר שמאל. בכל צד, החלק העליון הוא הפרוזדור, והחלק התחתון הוא החדר.
החדרים והפרוזדורים מופרדים זה מזה באמצעות מסתמים. הלב השמאלי (פרוזדור וחדר) מקבל דם מחומצן מהריאות ומזרים אותו לגוף ואילו הלב הימני מקבל דם החוזר מהגוף ומזרים אותו לריאות. בכל אחד מצדי הלב, הפרוזדור היא זו שמקבלת את הדם המגיע (מהגוף בצד ימין ומהריאות בצד שמאל) ומעבירה אותו לחדר – ואילו החדר מזריק את הדם הלאה (לגוף מצד שמאל ולריאות מצד ימין).
הפרעה בקצב הלב, (arrhythmia) היא פעילות חשמלית לא תקינה של פעימות הלב. ההפרעה יכולה להתבטא בקצב איטי מדי, מהיר מדי, דילוג על פעימות או בקצב המשתנה מפעימה לפעימה.

חשוב לזכור כי מיליוני אנשים ברחבי העולם מרגישים פעילות לא סדירה של הלב לפחות פעם אחת בחייהם. לרוב, אפיזודות אלה הן חסרות משמעות קלינית וניתן להתעלם מהן. עם זאת, יש לזכור כי ישנן הפרעות קצב מסוכנות מאד אשר יכולות להיות קטלניות. הדוגמא השכיחה ביותר של הפרעת קצב קטלנית היא דום לב הנגרמת על ידי מהירות חדרית ופרפור חדרים (VT – ventricular tachycardia ו – VF ventricular fibrillation). זהו מצב שבו הלב מפסיק לפעום, וללא החייאה מיידית (לרוב בתוספת מכות חשמל) גורם למוות מיידי.

סיבות רבות יכולות לגרום לאי סדירות זו של פעילות הלב. אנשים עם היסטוריה של מחלות לב, נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר להפרעה בקצב הלב, אך ידועים מקרים רבים של אנשים אשר הנם לכאורה בריאים לחלוטין, המתחילים לסבול מהפרעות בקצב הלב. חשוב לזכור שגם למנגנון תורשתי יש השפעה על הפרעות אלה, ועל כן חשוב להיות מודעים להיסטוריה הרפואית של המשפחה.

כל סוגי הפרעות קצב הלב נגרמות כתוצאה מהפרעה חשמלית בתפקוד הלב. כך הדבר הוא בדוגמא לעיל של דום-לב. לעתים אנשים מבלבלים בין דום-לב ל”התקפת לב” (אוטם שריר הלב). חשוב להדגיש כי אלה מחלות לגמרי שונות. התקפת לב היא בעיה בכלי הדם הכליליים, ואילו “דום לב” בדרך כלל נגרם כתוצאה של הפרעה חשמלית בפעילות הלב.
חולים רבים מדווחים כי מפעם לפעם הם חשים הפסקה רגעית בדופק הלב. באופן טבעי הרגשה זו מפחידה, והחולים חוששים ממצב בו הלב יפסיק לפעום.

הרגשה זו נובעת מפעימה חשמלית מוקדמת של הלב. אחרי הפעימה המוקדמת הלב “נח” לזמן ארוך יותר עד לפעימה הבאה וזה מה שנותן למטופל את ההרגשה של הפסקה בדופק.

המקור לפעילות החשמלית המוקדמת יכול להיות הפרוזדורים או החדרי הלב.

פעימות פרוזדוריות מוקדמות (APCs – atrial premature contractions), אינן דורשות טיפול רפואי. עם זאת, לאורך זמן פעימות מוקדמות אלה עלולות להתפתח להפרעת קצב מסוג “פרפור פרוזדורים” (atrial fibriallation).

פעימות חדריות מוקדמות (VPCs – ventricular premature contractions), לרוב אף הן לא דורשות טיפול רפואי. עם זאת, פעימות אלו דורשות בירור מקצועי על מנת להבין את הסיבה שבגינה פעימות מוקדמות אלה מופיעות. לצורך כך, יש להיבדק אצל קרדיולוג מומחה לאלקטרופיזיולוגיה או קרדיולוג אשר אמור לקבוע באם המטופל סובל ממחלת לב כלשהי הגורמת להיווצרות הפעימות המוקדמות.
במידה ותוצאות הבדיקות תקינות, ניתן להמשיך באורח חיים רגיל ללא כל חשש, ולהתרגל לחיות עם הפרעות אלה. אולם, במידה והבדיקות מגלות שיש למטופל מחלת לב כלשהי, הרי שיש לטפל בבעיה השורשית תחילה.
קיימים סוגים רבים של הפרעות קצב מהירות  (טכיקרדיות). הפרעות קצב מהירות מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות: טכיקרדיות על-חדריות וטכיקרדיות חדריות. ההבדל בין שתי הקטגוריות הוא מיקום המקור להפרעת הקצב. בטכיקרדיות על-חדריות המקור נמצא באחת מהעליות ובטכיקרדיות חדריות הגורם נמצא באחד מהחדרים.
הטיפול בטכיקרדיות משתנה בהתאם לסוג הטכיקרדיה ויכול להיות טיפול תרופתי, ביצוע צריבה (Ablation) או השתלת קוצב-דפיברילטור (ICD).
פעימה מוקדמת: מצב טבעי המתרחש אצל כל אחד ואחד מאתנו. פעימה מוקדמת נוצרת כתוצאה מגירוי חשמלי המתפשט בשריר הלב מוקדם מהצפוי. פעימה עלייתית מוקדמת מתרחשת באחת מהעליות ואילו פעימה חדרית מוקדמת מתרחשת באחד מהחדרים. פעימות מוקדמות אינן דורשות כל טיפול ואינן מסוכנות.
פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation):
זהו מצב שבו קיים קצב חדרי מהיר מאוד ולא סדיר, כתוצאה ממספר רב של מוקדים בחדרים, השולחים גירויים חשמליים מהירים. במצב זה, התכווצות החדרים אינה יעילה – ובעצם אין אספקת דם לגוף. איבוד הכרה במצב של פרפור חדרים הוא מהיר מאוד וללא טיפול מסתיים במוות.
הטיפול היחיד במצב של פרפור חדרים הוא היפוך חשמלי (מכת-חשמל). מטופלים שעברו אירוע של פרפור חדרים, והם בעלי סיכון גבוה לאירועים נוספים של פרפור חדרים, יטופלו על ידי השתלת קוצב-דפיברילטור (ICD).
טיפול:
בדרך כלל, בעיה זו נפתרת על ידי תרופות. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לפתור את הבעיה באמצעות השתלת קוצב לב מיוחד. לעתים, ניתן לצרוב את מוקד היווצרות הפרעות הקצב (אבלציה). כיום אחוז ההצלחה של צריבה לטיפול בפרפור פרוזדורים עומד רק על 60% ורוב החולים נזקקים לפעולות חוזרות. כמעט כל החולים עדיין ימשיכו לקבל תרופות למניעת פרפור פרוזדורים. על כן פרוצדורת הצריבה לטיפול בפרפור פרוזדורים נחשבת כיום לטיפול ניסיוני הנמצא עדיין בחיתוליו.

קיים גם טיפול ניתוחי בפרפור פרוזדורים: הניתוח נקרא “ניתוח המבוכים” Maze Operation)). בניתוח זה יוצרים מעין חתכים בפרוזדורים של הלב על מנת לבודד את המנגנון החשמלי שגורם להפרעת הקצב. החתכים נעשים על ידי תהליך “הקפאה” (Cryotherapy) או על ידי גלי רדיו. המנתח עושה חתכים בעזרת אזמל מיוחד אשר מקפיא את הרקמה של פרוזדורי הלב. ניתוח מסוג זה מומלץ רק לחולים אשר נזקקים לניתוח לב פתוח מסיבה אחרת (כגון למשל ניתוח מעקפים או החלפה של מסתם בלב).